פרידה מאגדות זמר

שנת 2012 עוד לא הגיעה למחציתה, אך כבר אנו מספידים זמרים שהיו לנכס צאן ברזל בעולם המוסיקה שכולנו גדלנו עליו. הנה סקירה קצרה על השמות המוזיקליים הגדולים שנפרדו מאיתנו השנה.

יפה ירקוני – מי שכונתה "זמרת המלחמות", כלת פרס ישראל לזמר העברי, הייתה הראשונה להיפרד השנה מן העולם, כאשר נפטרה ב-1 בינואר. ירקוני החלה את הקריירה המוסיקלית שלה במהלך מלחמת השחרור, והתפרסמה כאשר שרה בלהקת ה"חישטרון" את השיר "האמיני יום יבוא" ו"באב אל-וואד", שירים אשר דיברו על ליבם של החיילים בתקופת הקמת מדינת ישראל. לאחר הקמת המדינה, ירקוני הפכה לכוכבת במדינה הצעירה והקליטה עשרות שירים וביניהם: "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הן אפשר", "קרה זה רק הפעם" ובמקביל, הקליטה גם שירי ילדים ובין שאר שיריה ניתן למצוא את "בובה בובתי", "הדואר בא היום", "אן דן דינו" ועוד. במהלך שנות השישים, פיתחה ירקוני קריירה עולמית, כאשר הופיעה בתוכניות טלוויזיה ואולמות קונצרטים רבים בארצות- הברית. ירקוני הייתה לנציגה האותנטית של מדינת ישראל החדשה לצד שושנה דמארי שבמהלך כל השנים, החשיבו אותן כיריבות. שושנה דמארי אמרה פעם בצחוק: "אין בינינו יריבות, מכיוון שיפה ירקוני אינה זמרת". ירקוני הגדירה את עצמה כמספרת שירים בדומה למסורת השנסון הצרפתי, אולי זה היה בעקבות סלידתה מהכינוי שדבק בה, "זמרת המלחמות", מימי מלחמת השחרור. בשנותיה האחרונות, לקתה במחלת האלצהיימר, שגזלה ממנה את זיכרונותיה ואת יכולת הביטוי והשירה המזוהים איתה כל כך. ירקוני הלכה לעולמה בגיל 86 והותירה אחריה עשרות שירים בלתי נשכחים שמלווים את צמיחתה של מדינת ישראל.

וויטני יוסטון – וויטני יוסטון, שהייתה הזמרת הפופולארית ביותר במהלך שנות השמונים והתשעים, מתה מוות טרגי ב-11 בפברואר והשאירה אחריה חלל עצום והמוני מעריצים המומים. יוסטון החלה את הקריירה המוסיקלית כבר בהיותה ילדה בניו ג'רסי, כאשר השתתפה במקהלת הכנסייה. בנערותה, הופיעה עם אמה במועדונים שונים בארצות הברית וכך גם התגלתה למפיק שזיהה את הפוטנציאל הטמון בנערה הצעירה.

בשנת 1985 הוציאה יוסטון את אלבומה הראשון ושנה לאחר מכן, בעודה בת 23 בלבד, זכתה בתואר זמרת הפופ הטובה ביותר בפרס הגראמי הנחשב. יוסטון הוציאה אלבום נוסף שני שהפך גם הוא ללהיט ולאחר מכן, בשנת 1992 הצטלמה לסרט המזוהה עמה מכל "שומר הראש" בתפקיד זמרת מצליחה בשם רייצ'ל מארון, לצד השחקן קווין קוסטנר. פסקול הסרט, שגם כלל את השיר I Will Always Love You, הפך לפסקול הנמכר ביותר בכל הזמנים וגרף ליוסטון עוד שלושה פרסי גראמי. בשנותיה האחרונות, התמכרותה לסמים שיבשה את מהלך הקריירה המוסיקלית שלה: קולה הצלול השתנה והאלבומים שהוציאה לא הצליחו לשחזר כלל את ההצלחה של העשורים הקודמים. בגיל 48, במלון בברלי הילס, נמצאה אגדת הפופ וויטני יוסטון ללא רוח חיים. היא הותירה אחריה בת, בובי קריסטינה בת ה-18 ולהיטים שממשיכים לרגש את כולם.

ג'קי מקייטן – סיפורו של ג'קי מקייטן הוא סיפור טרגי, כמעט על סף הבלתי ייאמן. מותו השנה, ב-6 במרץ, אולי גאל אותו מייסוריו שליוו אותו לאורך כל חייו. בילדותו לקה מקייטן במחלת שיתוק ילדים, דבר אשר גרם לו למוגבלויות פיסיות קשות. בגיל עשרים לערך החל לבלוט בכישרון המוסיקלי שלו בשירה ובהלחנה והוא החל להופיע באירועים ושמחות פרטיים. את תהילתו קצר מקייטן לראשונה בראשית שנות השמונים כאשר להיט ענק בשם "המענטזת" הצליח לצאת את גבולות התחנה המרכזית אל לב השידור שנשלט אז על ידי תחנות הרדיו קול ישראל וגל"צ. מקייטן היה הראשון שגילה את זוהר ארגוב ונתן לו את ההזדמנות להופיע לראשונה לצידו על הבמה. בנוסף, כתב לו מקייטן את הלהיט "אלינור". מקייטן חווה גם טרגדיות אישיות כגון מות בתו וגירושין כואבים בנוסף על התדרדרות מצבו הבריאותי, מצב שהקשה עליו לפתח את הקריירה. בשנותיו האחרונות חי בעוני והתמכר לטיפה המרה. מקייטן נפטר בגיל 56 עקב סיבוכים במחלת הסוכרת ולא זכה להכרה מחודשת.

אדם יאוך - אדם יאוך, סולן להקת הביסטי בויז, נפטר ב- 4 במאי אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. את הלהקה הקים יאוך בשלהי שנות השבעים, יחד עם עוד שני חברים יהודיים- אדם הורביץ ומייקל דיאמונד. בתחילת דרכם, ניגנו הביסטי בויז בעיקר מוסיקת פאנק ולאחר מכן, אימצו את ז'אנר ההיפ הופ. אלבומם הראשון יצא בשנת 1986 והיה לאלבום הנמכר ביותר של שנות השמונים. האלבומים הבאים נחלו הצלחה גם הם והביאו לתודעת הקהל מוסיקה מגוונת באמצעות שילוב קטעי מוסיקה של אמנים שונים בשיריהם. הביסטי בויז דורגה בין מאה האמנים הגדולים של כל הזמנים, במגזין הנחשב "הרולינג סטון" ויאוך הותיר אחריו שורה של להיטים המשפיעים רבות על עולם המוסיקה.

דונה סאמר - שבועיים לאחר מותו של יאוך, נפטרה הזמרת דונה סאמר, ב- 17 במאי לאחר מאבקה במחלת סרטן הריאות. סאמר הייתה ידועה כמלכת הדיסקו וזכתה להצלחה רבה בשנות השבעים והשמונים. גם היא, כמו וויטני יוסטון, החלה לשיר במסגרת מקהלת הכנסייה ובשלהי שנות השישים הצטרפה ללהקת רוק שהתפרקה תוך זמן קצר. נקודת התפנית בקריירה של סאמר הייתה כאשר לוהקה לתפקיד שילה במחזמר "שיער" שיצא לסיבוב הופעות בגרמניה ושם השתלבה בתחום מחזות הזמר. בתקופתה באירופה הוציאה סאמר מספר סינגלים והשיר Love to Love You Baby שיצא בשנת 1975, הפך ללהיט בכל רחבי היבשת וגם בארצות הברית. הצלחתה בארץ מוצאה השיבה אותה הביתה, לארצות הברית, שם יצא לאור אלבום שכלל את השיר Hot Stuff שהיה ללהיט המוכר ביותר של סאמר. בשנות השמונים, ידעה הקריירה של סאמר עליות ומורדות, אך עדיין הצליחה לשחזר את ההצלחה עבור חלק מהשירים שהתפרסמו והפכו גם הם למוערכים. סאמר הותירה אחריה שלוש בנות ולהיטי פופ רבים המושמעים בגרסתה ובגרסות כיסוי רבות עד היום.

רובין גיב – היום ב- 21/05 אישרה משפחתו של סולן להקת הבי ג'יז את מותו של רובין גיב בגיל 62, לאחר מאבק במחלת הסרטן. במהלך הטיפולים הממושכים היה נדמה שהזמר הצליח להחלים מהמחלה אבל אז התגלה גידול נוסף שהכריע אותו. רובין החל את דרכו המוסיקלית בשנת 1958 עם הקמת להקת הבי ג'יז ביחד עם שני אחיו ברי ומוריס. הלהקה זכתה להצלחה, שהתפרסה על שישה עשורים, עם להיטים רבים וביניהם Stayin Alive, You Win Again, Night fever, Tragedy ו- I've Gotta Get A Message To You. האחים, שכונו מלכי הדיסקו, זכורים בעיקר בזכות הפסקול לסרטו של גון טרבולטה Saturday night fever (שגעון המוסיקה) שמתוכו הם סיפקו מספר להיטי מקום ראשון במצעדים. למעשה ב- 15 שבועות מתוך 20 השבועות שבין חג המולד 1977 ועד מאי 1978 היה שיר של הבי ג'יז מדורג במקום הראשון במצעד האמריקאי.

לאחרונה השלים רובין להלחין יצירה קלאסית בשם The Titanic Requiem לציון 100 שנה לטביעת הטיטאניק. הופעת הבכורה של היצירה התקיימה במרכז לונדון ב- 12 לאפריל  אבל רובין היה חולה מידי מכדי להיות נוכח.

בעולם כמו היום, כשכבר אין יציבות מוסיקלית ואין כמעט יוצרים בולטים, משפיעים וכריזמטיים יותר, נותר רק להתגעגע לאלו שנצרבו בלבנו והותירו לנו ירושות חשובות של להיטים ויצירות שילוו את פסקול חיינו לעוד שנים ארוכות.

פורסם ב- music

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>